דרגה אחת מעל או מתחת. שרשרו את הקלפים ושלוש פסגות יורדות בכמה דקות.
שלוש פסגות הוא הסוליטר שמשחקים כשיש שתי דקות, לא עשרים. עשרים ושמונה קלפים יושבים בשלוש פסגות חופפות; לוקחים כל קלף גלוי שדרגתו אחת מעל או מתחת לקלף שלמטה, וכל קלף שנלקח הופך למטרה הבאה. שרשרו אותם ופסגה שלמה יורדת ברצף אחד ארוך.
קלונדייק ופריסל עוסקים בבנייה. שלוש פסגות עוסק בבחירה, והוא נשחק אחרת לגמרי: אין בסיסים, אין עמודות למיין ואין צורך לתכנן חמישה מהלכים קדימה. כל המיומנות היא באיזה מבין שניים־שלושה קלפים אפשריים לבחור, כי הבחירה קובעת למה תגיעו אחר כך.
המטרה היא לפנות את כל עשרים ושמונה הקלפים משלוש הפסגות לפני שהחפיסה נגמרת.
קלף אחד כל אחד לוקח. הכיף מתחיל כשרואים רצף — תשעה, עשרה, שנים־עשר קלפים ברצף בלי לגעת בחפיסה. וזה קורה כשלוקחים את הקלף ששומר על השרשרת, ולא את זה שהכי קרוב לאצבע.
כל קלף שדרגתו ישירות מעל או מתחת לזה המוצג. על שבע הולך שש או שמונה. האס סוגר את המעגל: הוא הולך על מלך או על שתיים, ומלך ושתיים הולכים עליו.
כי עדיין מונח עליו משהו. כל קלף בפסגות מכוסה בשני קלפים מהשורה שמתחת, והוא הופך זמין רק כששניהם נעלמו.
לא, וזה בדיוק המשחק. החפיסה היא מה שמגביל אתכם, ולכן כל קלף שהופכים הוא קלף שכבר אין לכם — בדיוק בגלל זה שווה לצוד שרשרת ארוכה.
בדרך כלל דקה עד שלוש, ולכן שלוש פסגות מתאים להפסקה ולא לערב שלם.
כן, לגמרי, ואין צורך ליצור חשבון.